הבית באגם

ימים קשים עוברים על מדינת ישראל, זה לא פשוט להיות במצב של מלחמה (שונאת את המילה מבצע), ברגעים כאלו אני די שמחה שאנחנו כאן ולא בארץ ולא כי אני חוששת לשלומי המידי, וגם לפני שנה ההזעקות ממש לא הזיזו לי ולא הפריעו לי לשגרה . אז למה אני בעצם שמחה? בעיקר כי ההורים שלי לא צריכים לדאוג לי ולחשוש לשלומי.
מצד אחד אני מנסה לא לראות יותר מידי חדשות כי זה סתם עושה לי רע ומצד שני אני לא ממש יכולה לנתק את עצמי מהארץ גם אם ממש ארצה בכך.

אבל הסופ"ש היה לי הזדמנות להתנתק קצת ולצאת לחופשה של 2 לילות בטבע, לא לדאוג, לא ישנתי ממש בטבע, אלא בבית שהיה בסביבה מאוד ירוקה :)
במרחק של החל משעתיים ועד ל 5 שעות נסיעה ממנהטן יש מלא אגמים, גדולים וקטנים ויש מלא בתים שאפשר לשכור לכמה לילות. מכיוון שנסענו רק ל 2 לילות החלטנו לא להתרחק מידי ובחרנו ב-FOX LAKE שנמצא שעתיים וחצי ממנהטן.

לא נסענו לבד, נסענו עם עוד 2 זוגות חברים נפלאים וכלבה מקסימה אחת - שושי שושנה.
אומנם יצא לי להיות מספר פעמים בצימרים בצפון, אבל החוויה הזאת הייתה שונה לגמרי מהחוויות שהיו לי בארץ,
כל האגם היה לשרותינו, לא היו עוד אנשים ובכלל נראה כאילו יש רק עוד איזה 5 בתים שבכלל יש להם גישה אליו.

המלצות ולקחים:
לקנות רק גחלים שנדלקים מהר.
לבוא עם מצלמה טובה כי הירוק הזה פשוט מדהים.
לקנות את כל מה שצריך עד לרדת החשכה , כי החנויות במקומות האלו נסגרות בשבע(הרבה לפני שמחשיך).
לקנות דוחה יתושים טוב.
לקנות יותר שוקולד ממה שנראה לכם שצריך, כי בערב תמיד יש מאנצ' לשוקולד (לפחות לי).
לקנות קפה לפילטר כי ככה האמריקאים עושים פה קפה בבוקר (אין קומקום).

שושי טועמת לראשונה אבטיח

שושי שוחה בפעם הראשונה

מיקי הצלמת המוכשרת מלמדת אותי לצלם חרקים

כל מה שצריך זה חברה טובה ומזג אוויר נעים ואתם מסודרים :)
אז שיהיה סופ"ש נעים ושקט לכולם.

התנור שלי

יש לי כל כך הרבה פוסטים לכתוב, אבל אין לי בכלל זמן לצערי/לשמחתי.
אבל זה פוסט שכבר כמה חודשים אני רוצה לכתוב, אז היום מצאתי סוף סוף את הזמן לכתוב אותו.

כשאני ואיתן עברו לגור ביחד בנווה שרת ב-2009, זאת היתה בעצם הדירה הראשונה של כל אחד מאיתנו שהיא לא בית הוריו, ככה שהיינו צריכים לרהט דירה שלמה כולל מכשירי חשמל.
אז כמובן שניסינו לחסוך כמה שיותר וככה יצא שקנינו מקרר ותנור יד שנייה בחנות בדרום ת"א.
התנור היה מאוד קטן, רק 2 מהגז עבדו, הוא לא עמד יציב וכמובן שלא היה בו טורבו, אבל מבחינתי הוא היה שווה את     ה-500 ש"ח ששילמנו בזמנו (כולל ההובלה שלו).
בשנה הראשונה לא הפריע לי בכלל כל המוגבלויות של התנור, כי לא נהגתי לאפות ובשביל לבשל הוא הוא היה מספיק טוב.
אם הזמן נחשפתי יותר ויותר לעניין האפייה, בעיקר בזכות מאיה ונטלי ויותר ויותר הייתי מתוסכלת מהתנור שלי.
את הדברים הרגילים כמו עוגיות, הוא היה אופה מעולה (כי החום שלו היה מגיע רק מלמעלה) אבל עוגות בחושות הייתי חייבת תמיד לסובב את התבנית, בעוגות גבינה לשים קערת מים בתחתית ובכללי לשבת מול התנור ולוודא שהחלק העליון של העוגה לא נשרף.

דווקא עם מקרונים לא הייתה לו בעיה :)

אז אחרי שנתיים כאלו היה את השלב שבו חשבנו לקנות לי תנור חדש, אבל אז אמרנו שאולי ל שווה להשקיע 2000 ש"ח רק בשביל שנתיים שלוש, כי אולי בתקווה מתישהו נוכל לקנות לנו דירה ובה כבר בטח יהיה תנור.
ואז גם הגיעה ההצעה לעבור לניו יורק ככה שזה בכלל היה נראה מיותר לחלוטין לקנות תנור לשנה.

כחצי שנה לפני המעבר שמענו דרך הפייסבוק שמכרה של איתן מוסרת את התנור שלה בחינם!
היה ברור לי שכל תנור יהיה יותר טוב מהתנור שיש לי, אז קפצתי על ההזדמנות!
נסענו לרמת גן והבאנו את התנור הביתה (הבאנו - איתן סחב אותו לבד במדרגות והרס לעצמו את הגב).

קשה לי לתאר מה היה המצב של התנור כשקיבלנו אותו, אני רק אציין שלקח לי 6 שעות לנקות אותו....
אבל זה היה נראה לי שווה את הרגע שבוא אני אוכל לאפות עוגת גבינה מבלי לחשוש שתצנח לי.

גם עם התנור החדש יוצאים מקרונים לא רעים

אז חיברתי לחשמל חיממתי אותו ואפיתי עוגת גבינה - יצא מעולה!
כמה ימים אחרי כן רציתי להכין עוגיות, שוב חיממתי תנור - אז זהו שלא, ניסיתי לחמם אותו, אבל הוא לא הפסיק לקצר לי את כל החשמל בבית.
מסתבר שלחום של 150 מעולת (שזה מה שעוגת גבינה דורשת) אין לו בעיה להגיע, אבל ל 180 הוא כבר לא יכול....
בצער רב נאלצנו לזרוק את התנור. עוד לא החלטתי ממה התעצבנתי יותר, מזה שבעלי הרס את הגב, או זה ששאפתי חומרי ניקוי במשך 6 שעות שגרמו לי למיגרנה חמורה או זה שלא נאמר לי שיש בעיות עם התנור.
בכל אופן, למזלי  יש לי אמא גאונה, שאמרה לי שתשמור לי על התנור חודש, למקרה שיקרה לתנור החדש משהו.
אז אחרי פחות משבוע חזרתי לתנור הישן :(

היום,בבית בניו יורק, יש לי תנור מעולה, שאני מאוהבת בו!
חוץ מזה שאני עדיין מתרגלת לפרנהייט, הוא מושלם! הוא מספיק גדול, מתחמם מהר והעוגות לא צונחות :)

כל כך אוהבת את התנור שלא יכולה להפסיק לאפות :)

את כל המתכונים לעוגיות שבפוסט אתם יכולים למצוא אצל נטלי שבימים אלו מוציאה ספר ראשון עם אפרת, ברור לי שהתנור שלי הולך לעבוד שעות נוספות בעקבות הספר.

געגועים והמלצה לחנות ממתקים

היום אחת הקוראות בבלוג הסבה את תשומת לבי לזה שברשימת למה אתגעגע/למה לא, יש יותר דברים שאליהם אתגעגע.
כשאני חושבת על זה, זה קצת מוזר, כי טוב לי פה וכבר הייתי מאוד עייפה מהארץ .
מצד שני, אני כבר מתחילה לשכוח מה כל כך היה מעצבן אותי שם (שזה מעולה!) .

הלכנו ברגל 3 שעות לכיוון של החלק הצפוני של מנהטן - היה תענוג!

אם הייתי עכשיו צריכה לעשות רשימה של דברים טובים בארץ מול דברים טובים בניו יורק, כנראה שניו יורק הייתה מנצחת בענק, אבל, וזה אבל מאוד גדול, המשפחה שם.

כשעברנו לפה, בהתחלה חששתי שהגעגועים לחברים ולמשפחה ישברו אותי, אבל עם הזמן זה נעשה יותר קל.
לא עוברים יומיים שאני לא מדברת עם ההורים וגם אמא מגיעה עוד 3 חודשים, שזה הכי כיף!
ההורים של איתן כבר היו פה פעמיים, ובתקווה חברתי הטובה תגיע באוקטובר.
עוד פלוס אחד מאוד גדול, זכינו לכמה חברים חדשים נפלאים.

יוצא לי ללכת לא מעט לגני חיות עם החברים החדשים.

בביקור בגן חיות בברונקס יצא לי לראות את הגורילה החמודה הזאת עם בנה הקטן

ועכשיו קבלו טיפ קטן לקניית ממתקים בעיר.
כולם (מסתבר) מכירים את החנות Dylan's candy bar והיא אכן חנות מגניבה ביותר, אבל סופר יקרה!

אז לא מזמן חברתי קרן, שלחה אותי לחנות  Economy candy בגודל היא בערך חמישית מהחנות של דילן, אבל יש בה הכל - פשוט היא מאוד צפופה.

היא יחסית לא יקרה ודברים שראיתי אצל דילן שנמכרו ב -5$ נמכרים בה ב -3.
ככה שזה מאוד משתלם!

אז שיהיה לכם סופ"ש מתוק במיוחד, בלי יותר מידי געגועים....

עוגת מוטי

שבוע הבא יהיה חג שבועות, החג עם המאכלים הכי שווים שיש!
אני חולה על עוגות גבינה - אני אוהבת את כל הסוגים ובכלל לא בררנית.
מאוד רציתי להכין גרסה למתכון לעוגת גבינה האהובה עליי שזאת העוגת גבינה של ה cheesecake factory.
אבל זה דורש הרבה ניסוי וטעיה , ולכן לא הספקתי להכין מתכון מגובש לפני החג, אז קבלו במקום זה את עוגת מוטי .
עוגת מוטי זאת עוגה שסבתא של איתן נהגה להכין ואבא שלו (מוטי - על שמו העוגה) ממש ממש אהב ולכן התחילו לקרוא לה עוגת מוטי.
זאת לא עוגת גבינה, אבל לפי הרכיבים אפשר להבין שהיא מאוד קלילה ומתאימה לחג (בגרסה שלי יש אפילו מעט גבינה).
את העוגה הזאת מעולם לא יצא לי לטעום, אבל שמעתי עליה רבות.
לא מזמן ההורים של איתן ביקרו אותנו והביא לי את ספר המתכונים של סבתא חנה ז"ל ( את הבובלה המפורסמת אתם יכולים למצוא כאן) אז אני החלטתי לנסות ולהכין את העוגה האהובה .
שיניתי לא מעט דברים, אבל איתן אומר שבטעמים זה עדיין מאוד דומה.
אז ראשית, זה המתכון המדובר:

עוגת מוטי גרסה II

לעוגה:

7 ביצים מופרדות

3/4 כוס סוכר

1/2 כוס קמח לבן

2 כפות קקאו

חופן שוקולד צ'יפס (לא חובה, אני שמתי לבן ומריר)

לציפוי:

3/4 כוס שמנת מתוקה 

כוס גבינת ריקוטה

כפית מחית וניל

1/2-2/3 כוס אבקת סוכר (תלוי כמה מתוק אתם רוצים שזה יהיה)

לקישוט: שוקולד מריר מגורר

אופן הכנה:

* מחממים תנור ל-160 מעלות.

* משמנים תבנית אפייה עגולה בקוטר 26.

* מקציפים את החלבונים עם הסוכר.

* טורפים את החלמונים ומוסיפים אותם לקציפת החלבונים ומערבבים.

* מערבבים בקערה נפרדת את הקמח והקקאו ומוסיפים אותם לתערובת ומערבבים היטב.

* מעבירים את הבלילה לתבנית ומפזרים מעל שוקולד צ'יפס

* אופים 35 דקות ומוציאים לצינון

העוגה מאוד תופחת באפייה וצונחת אחרי שמוציאים מהתנור, לא להיבהל- ככה זה אמור להיות, כמו בתמונה :)

* לאחר שהעוגה התקררה מוציאים אותה מהתבנית ומניחים על צלחת הגשה.
* מקציפים את כל חומרי הציפוי עד שמתקבלת קצפת יציבה.
* מצפים את העוגה בקרם, מקררים, ולפני ההגשה מפזרים שוקולד מגורר .

השינויים שנעשו בעוגה,
מכיוון שלא רציתי להשתמש באינסטנט פודינג שוקולד ברכיבים של העוגה עצמה, המרתי אותו בקקאו, עוד קצת קמח ותוספת של סוכר.
בציפוי רציתי לתת טעם יותר גבינתי, לכן הורדתי את האינסטנט פודינג ושמתי ריקוטה ווניל.

אני גדלתי במושב במרכז (עדנים) וחג שבועות הוא גם היום הולדת של המושב ולכן כל שבועות יש חגיגה במושב.
מביאים כיבוד, יש מתקני מים מתנפחים ובכללי מאוד כיף.
השנה לא יצא לי להיות במושב, אז הבאתי לי אותו לדירה. לא באמת, אבל קניתי עציץ :)

חג שבועות שמח לכולם!

תקופת התיירים החלה

הפוסט הזה מיועד לכל האנשים שמתכננים לטוס בקיץ לאיזו עיר מתוירת במיוחד (כמו ניו יורק, פריז, לונדון וכד...).

לפני מליון שנה (בכיתה י"א שלי) טסתי עם אמא לטיול של שבוע בפריז.
אני זוכרת שהיה אוכל מדהים, הרבה גשם ואנשים לא נחמדים ברחוב.
לא, לא דיברתי עם כל האנשים ברחוב, יצא לי לבקש מאיזה 3 אנשים שונים את הדרך לאנשהו וגם לבקש ממלצר שיעבור איתי על התפריט.
ומכאן הסקתי את המסקנה הבאה - הצרפתים הם פשוט אנשים לא נחמדים!
רק השנה, אחרי יותר מעשור אני בעצם מבינה כמה טעיתי.

שתבינו, זה כיף לגור בעיר שכל העולם רוצה לבוא ולראות אותה, אבל לפעמים זה גם קצת מעצבן.
בחודש הראשון שלי פה עוד הייתי עוצרת כל פעם שמישהו רצה לצלם את החברה שלו לרקע האגם.
מאז כבר הפסקתי, הבנתי שזה פשוט בלתי אפשרי! זה מונע ממני לעשות ספורט בקצב נורמלי ובחודשים מתויירים במיוחד, זה גורם לי לעצור כל 2 מטר.
אז זה לא שאני לא נחמדה ושבא לי להרוס לכם את התמונה עם האגם המהמם, פשוט 2 מטר לפניכם היה עוד זוג ולפניו עוד זוג , ככה שלעצור לכולכם ממש לא בא בחשבון.

 אני לפני 3 שנים בטיול בניו יורק ומאחורי האגם שסביבו אני עושה את הספורט היומי שלי

בהתחלה כשעברנו, הרגשתי לגמרי כמו תיירת (גם עכשיו ברגעים מסוימים) ואני נזכרת במוכר ב Best Buy שהיה לא כל כך קשוב אלינו ולכל השאלות המוזרות שלנו.
זה היה יום מאוד מרגש בשבילי, רק עברנו לפה , והוא בשלו, מאוד אדיש וחסר חשק (עזבו שזה היה הבלק פריידי והוא בטח היה ער מ 3 בבוקר).
זה לא שהמוכרים של BUG בארץ סופר נחמדים (בעלי שעבד שם מזמן למשל) כנראה שאם הייתי רק בטיול ולא עוברת לגור כאן זה מה שהייתי זוכרת, שהמוכר בבסט באי לא היה נחמד. אבל את המוכר האדיש בבאג שאני רואה פעם בחודש, אני כנראה אשכח.

המזל שלי, שאני גרה פה בעידן סופר טכנולוגי, ככה שלהסביר לאנשים לאן להגיע לא יוצא לי הרבה, אבל אני בטוחה שאם הייתי גרה פה לפני עשור, כנראה שהיתי בדיוק כמו אותה פריזאית לא נחמדה שדיברה איתי בכיתה יא.

אז אל תשפטו אותנו כל כך מהר (את תושבי "העיר הגדולה") ואני אשתדל להיות קצת יותר סובלנית.

דברים שאני אתגעגע אליהם #6

בכללי החיים פה יותר נוחים מבארץ.
בתנאי שאין לך ילד כמובן...

עכשיו כשחמים, בכלל נחמד פה

גם הרבה יותר זול פה, לא הכל , אבל הרוב.
במיוחד אם מסתכלים על זה ביחס לשכר פה.
אבל יש כמה דברים ממש ממש יקרים או יותר נורא, לא קיימים בכלל.

טחינה! כמה שאני אוהבת טחינה.
לצערי היא ממש יקרה פה ובכלל קשה למצוא טחינה טובה, אנחנו התמכרנו לטחינת יונה הכחולה וכל פעם שמישהו בא לביקור הוא מביא לנו.

מטאטא!
קשה למצוא פה מטאטא טוב, ז"א בלתי אפשרי.
אחרי חודשים של חיפוש, נכנענו וביקשנו מההורים של איתן להביא לנו, והוא פשוט מושלם!
הבנתי שגם קשה למצוא פה סמרטוטים טובים, מזל שהבאתי מהארץ.

הביאו לנו את הראש, שלו חיברנו למטאטא רגיל שהיה לנו

שעווה!
אני מאלו שעושות בעצמן ולא אצל קוסמטיקאית (גם שורשים אני צובעת לבד) אז אין פה את השעווה הרגילה, בעיקר נמכר פה השעווה שלא צריכה נייר שאני ממש לא אוהבת. אם כבר יש שעווה טובה, היא עולה פי 2 מהמחיר בארץ.
ברגעים אלו ממש יש חבילה בים עם 4 קופסאות שעווה בשבילי - תודה לך אמא!

שקדים טחונים!
את רוב האנשים זה לא כל כך יעניין, אבל לי זה מאוד חשוב.
בארץ בכל מכולת אפשר היה למצוא שקדים מולבנים טחונים, אז כאן יש רק קצוצים גס (בחנויות תבלינים יש כמובן גם טחון, אבל יקר שם). אז אני נאלצת לקנות שלמים ולטחון במעבד מזון שלי.
לעומת זאת יש פה חמאות אגוזים מעולות, לא רק בוטנים, אלא גם שקדים וקשיו.

ארטיק קרח אבטיח ברחוב!
גם אננס או דובדבן יעשו את העבודה. אני ממש מתגעגעת לארטיקים של הארץ.
אם מישהו מכיר איפה אני יכולה למצוא לי ארטיק כזה באפר איסט, אני מאוד אשמח לשמוע.

משהו שאני מאוד אוהבת פה, זה כל עניין הדאגה והאהבה לחיות בית.
בכללי אני יותר בחורה של חיות מאשר בני אדם, ולולה המתוקה שלי היא הבייבי שלי.
בארץ התחום של מוצרים לחיות קצת פחות מפותח מפה, אז זה נורא כיף שכל כמה בלוקים אפשר למצוא חנות למוצרים לחיות (אחת מתחת לבית שלי) ובעיקר יש מלא מקומות שבהם נתן לאמץ חיות.
לפני שידענו שאנחנו עוברים לפה איתן מצא באמזון ארגז חול מהמם, אבל המשלוח לארץ היה כל כך יקר שנאלצנו לוותר. כשעברנו לפה, זה היה הדבר הראשון שהזמנו והרכבנו.

השבוע קנינו שטיח לארגז החול - אפשרת לראות שהיא מרוצה :)

לולה מעט משוגעת, וגילינו פה שיש תוכנית שנקראת "החתול שלי מגיהנום" וזאת תוכנית מעולה! ממש כמו "סופר נני" אבל לחתולים. התוכנית גרמה לנו (בעיקר לאיתן) למצוא דרכים לשפר את חייה של לולה בבית וככה היא תהיה יותר נעימה לאורחים שבאים אלינו.
בכללי אני בדרך כלל לא מאמינה בכל הגאדג'טים שמוכרים לבעלי חיות, אבל המוצר הבא פשוט מדהים!
זה משטח גירוד שעשוי מקרטון ולולה מאוהבת בו!
הביקורות שלו בכל אתר פשוט מעולות, לא נראה לי שיש לקוח לא מרוצה.
זה מעולה לחתולים שאוהבים להרוס רהיטים או לחיות שצריכות מקום להוציא אגרסיות (לולה למשל).
מומלץ בחום!

 ולפעמים היא סתם אוהבת לשבת שם

 יש מלא מקומות שבהם נתן להזמין מוצרים לחיות (Petco/Amazon/Wag) אבל הכי זול מבניהם הוא Chewy

עוד משהו חביב שגיליתי פה, זה שבכבלים אפשר לשמוע את רשימות המוזיקה שלך שמקושרות ל Pandora, מבלי הצורך לחבר מחשב, בלי סרבולים בלי התקנות מיוחדות, הכי פשוט - הכי נוח!

מאזינה לריהאנה ביום ניקיונות

שיהיה סופ"ש ארוך ונעים! 

חופי מקסיקו בפעם השניה

את ה"ירח דבש" שלנו תכננו עוד לפני שבכלל התארסנו, וזה משום שידענו שנרצה לחזור למקום שבו ראינו אחד את השנייה לראשונה.
לא, זה לא היה אהבה ממבט ראשון, אבל שם אמרנו לראשונה שלום.
התחלנו לצאת רק כחודש אחרי שכבר חזרתי ממקסיקו, אבל עדיין מבחינתי שם הכל התחיל ורצינו לסגור מעגל.
בפעם הקודמת שהייתי במקסיקו, לא יצא לי לנפוש בחופים יותר מידי, אבל בכל זאת ביליתי כמה ימים באיסלה מוחרס וכמה ימים בטולום.
החלטנו שאת הירח דבש נבלה בקנקון (על זה היה התלבטות קשה) ובפלאייה דל קרמן שבהם לא יצא לי לבקר.

החוף של המלון 

מאוד התלבטנו בין איסלה מוחרס לבין קנקון, שנינו היינו באיסלה מוחרס ומאוד אהבנו אבל גם רצינו לבלות במקום חדש.
בחרנו בסופו של דבר בקנקון, עם גיחת חצי יום לאיסלה מוחרס.
שהינו במלון אינטרקונטיננטל 5 לילות, על המלון המליצה לי אולה, חברה טובה - אחלה של המלצה.
היה מעולה! גם בגלל מזג האוויר המושלם וגם בגלל המלון המפנק.

אחלה חדר ואחלה נוף!

כמו שאמרתי חצי יום הקדשנו לאיסלה מוחרס, רצינו לראות אם האי השתנה מאז והאם עשינו את ההחלטה הנכונה שבחרנו בקנקון על פני איסלה.
בעקרון כן, אבל אם מעולם לא הייתם במקסיקו ואתם מתלבטים בין שני המקומות האלו אני אולי אוכל לעזור לכם להגיע להחלטה שמתאימה לכם.

Punta sur - הנקודה הדרומית של האי איסלה מוחרס

חוף - בקנקון (באזור המלונות) החוף יותר יפה ופחות צפוף (אני מדברת רק על החופים ששייכים למלונות ולא על החוף הציבורי), מאוד נקי וצלול.
לעומת זאת באיסלה מוחרס מעט צפוף בחוף (בלשון המעטה) ויש גם חלוקה מאוד לא נוחה כל כמה מטרים.

חלוקה מעצבנת באמצע החוף באיסלה

חיי לילה - בקנקון יש את כל המועדונים (קוקו בונגו למיניהם) שפחות עניינו אותי. לעומת זאת באיסלה מוחרס יש יותר מסעדות ופאבים שכיף מאוד לבלות בהם בערב.

אטרקציות - בשניהם לא חסר! דווקא בגלל שלא כל כך נהנו בחוף של איסלה מוחרס בחרנו לעשות שם כמה אטרקציות, נסענו קצת באי בגולף קרט וראינו קצת צבים. יש גם אפשרות של לשחות עם דולפינים  וכמובן שאפשר לצאת משם לצלילות כמו בכל עיירת חוף במקסיקו.

לא משנה במה תבחרו, מובטחת לכם חופשה נהדרת!

אחת הברכות במלון בקנקון

קצת על פלאייה דל קרמן,
כמו שאמרתי, מעולם לא ביקרתי שם ולאיתן יצא להיות שם רק יומיים בטיול שבו נפגשנו.
מאוד ממוסחרת, לטוב ולרע. החוף מזעזע ברמות (מזל שיש 2 ברכות במלון) ובכל זאת ממש כיף שם!!!
חיי הלילה מאוד נחמדים, יש אחלה פאבים לאנשים כמונו ולאנשי המסיבות, גם מועדונים לא חסר.
מאוד נוח להגיע לאזור שהוא פחות מתויר (עד כמה שזה יכול להיות בעיירת נופש).
הכל מאוד קרוב ויש אווירה מגניבה למקום! וגם המלון שלנו היה מאוד כיפי אם כי השירות לקוחות שלהם לוקה בחסר.

המלון בפלאייה דל קרמן El Taj

אוכל,
אני אוהבת אוכל מקסיקני, אבל עד גבול מסוים. נאצ'וס אני יכולה לאכול כל היום, אבל עם בוריטוס וטורטיות קצת יותר קשה לי (נמאס עליי אחרי יומיים).
בקנקון בשביל למצוא אוכל טוב צריך לצאת מאיזור המלונות (אוטובוס R1), יום לפני שעזבנו מאיה  המליצה לי ללכת לנסות את השוק אוכל שלהם, ומאוד רציתי לעשות זאת. לצערי נשרפת לראשונה בחיי ולזוז מהמלון לא היה בא בחשבון.
האוכל המקסיקנים גם במסעדות המתוירות יחסית סבבה(במסעדות המרוחקות - מעולה) אבל אם בא לך סלט או איזה דג, תשכח מזה! טעים זה לא יהיה.
ומכיוון שלא יכולתי לאכול כל יום אוכל מקסיקני, היו לי נפילות כמה פעמים.
בפלאייה היה יותר הצלחה עם אוכל וזה מכיוון שהיה ניתן בקלות למצוא מסעדות שאין בהם תיירים ושם האוכל הרבה יותר טעים וזול כמובן!
עוד מהטיול שלי אז,לפני 7 שנים, אני זוכרת את מקסיקו לטובה עם המאפים שלה, בנוסף לכל הלחם בננה/לחם שוקולד הם גם יודעים להכין קינוחים אירופאים לא רע בכלל.
המלצה שלי, היא להזמין רק אוכל מקסיקני ופיצות! כי בשאר הדברים הם פחות חזקים, וכמובן הרבה גוואקמולי!!!
ולגבי המנות המקסיקניות, מנות הבקר היו יותר טעים ממנות העוף ברוב הפעמים.
אם אתם הולכים להיות במלון טוב, תתכוננו לארוחות בוקר מפנקות במיוחד!
ואין על הפינה קולדה שלהם כמובן :)

 כבר אמרתי שאני מתה על נאצ'וס?!

חייבת מתוק על הבוקר! 

לא בתמונה - קערת גרנולה, טוסטים עם ריבה והצלחת של איתן שמלאה בביצים ופוטטוס

החופים בכללי,
אם הייתם בתאילנד אז זה מאוד דומה לחופים שבצד המזרחי שלה (קו-סמוי, קו-פנגן), כמובן שזה לא משתווה לחופים המערביים של תאילנד (קו-פיפי).
החוף הכי יפה לדעתי נמצא בטולום (שדווקא הפעם ויתרנו עליו), אבל גם החוף בקנקון מאוד יפה -חוף לבן, מים כחולים :)

החוף בקנקון

החלק היותר יפה של החוף בפלאייה

מלונות,
אנחנו תקצבנו 150$ ללילה, שזה יחסית לא יקר לדעתי.
בסופו של דבר יצא לנו בסביבות ה 120$ ללילה, כי הזמנו הכל דרך אקספידיה (2 מלונות+טיסה).
המלונות היו ממש ברמה (ואני מאוד בעייתית) .
בעקרון, במקסיקו כל אחד יכול למצוא לו מלון שיתאים לתקציב, כי יש המון, מכל הסוגים. החל מגסטהאוס עד למלונות 5 כוכבים.

כסף$$$
לא זול, אבל גם לא חשבנו שיהיה :)
המסעדות יקרות כמו מסעדות בארץ, האלכוהול אפילו יותר יקר (כל קוקטייל עולה יותר מ 10$, כנ"ל גם השייקים ששתינו כל יום). הטיולים במחיר סביר יחסית, הצלילות סופר יקרות אבל החבילה של הטיול (מלונות+טיסה) יצא מאוד משתלמת. אם מזמינים הרבה זמן מראש נתן למצוא מלנות מעולים במחירים ממש טובים.

כמה טיפים לסיום:
* תביאו המון קרם הגנה, יותר ממה שנראה לכם שתהיו צריכים כי לקנות שם זה מטורף! 20$ לבקבוק אחד.
* אם לא הבאתם, תקנו בסופרים הגדולים, שם יש מחירים סבבה.
* אל תחליפו דולרים בשום פנים ואופן בשדה תעופה!
* אל תקשיבו לתחזיות של מזג האוויר. לנו בכל יום היה סיכוי לגשם (לפעמים אפילו 50%) ומתך 10 ימים לא היה יום    גשם אחד אפילו.
* תביאו סריג דק, בערבים יכול להיות קריר.
* תאכלו המון אבוקדו, כי הוא מדהים שם! ואל תשכחו שהחריף שאתם רגילים אליו, הוא לא החריף של מקסיקו...
* אם אתם עושים עצירה בארה"ב בדרך חזור, אז אל תקנו דברים במקסיקו כי אפילו המחירים בניו יורק יותר טובים.
* אתם בקיוסק ולא יודעים איזה חטיף לקנות?! אז תקראו את הפוסט הקודם שלי על חטיפים במקסיקו :)

המתוקים של מקסיקו

לפני יותר משבוע חזרנו הביתה מהנופש במקסיקו.
היה כיף! ובקרוב גם יעלה פוסט עם פרטים והמלצות (לוקח לי זמן לארגן את כל המחשבות שלי).
אז בינתיים קבלו פוסט שכולו מתוק!

אני מכורה למתוקים, גם לחטיפים הזולים שיש בסופר (לדוגמא ממתק הקוקוס הורוד שיש בארץ), ובכל טיול אני אוהבת לחקור את המתוקים שיש בקיוסקים של אותה מדינה.
אבל רק לפני שלוש שנים הפכתי את זה לממש משימה.
הטיול הראשון שבו התחלתי את ה"מחקר" הוא הטיול לניו יורק ומיאמי (לפני כמעט 3 שנים).
באותו הטיול הייתי נחושה לטעום את כל סוגי הM&M'S הקיימים.
לצערי גיליתי שיש מהדורת מיוחדות וככה יצא לי לטעום רק 7 טעמים (בתמונה רואים 6 ), מאז יצא לי לטעום עוד את טעם המנטה,קנדי קורן ואת טעם עוגת יום הולדת - שאף אחד מהם לא ממש מוצלח לדעתי.

הטיול הבא היה לתאילנד (לפני כמעט שנתיים) ובנוסף לזה שטעמתי את כל הממתקים ההזויים שמצאתי, טעמתי את כל טעמי ה POKY שיש - שהוא חטיף סיני בכלל, אבל מאוד נפוץ בתאילנד.
לצערי אין לי את התמונה שבה רואים את כולם (10 בערך במספר)פשוט האלבום שבו הם נמצאים נשאר בארץ....

אז הפעם החלטתי לטעום בכל יום משהו חדש (בממוצע אחד וחצי ליום).
ניסיתי לבחור מגוון רחב של ממתקים וכאלו שלא נראו לי נדירים (שבכל קיוסק יש).
את כולם דירגתי מ 1 שזה הציון הנמוך ל 5 שזה הציון הכי גבוה, שלצערי גם אף ממתק לא קיבל אותו.

החטיפים שקיבלו 4 כוכבים:
1. עוגיית שוקולד צ'יפס עם מטבע שוקולד מעל. בעיני החטיף הכי מוצלח! שוקולדי וטעים.
2. חיקוי מדויק של אוריו - ישנו טעם לוואי לקרם וניל, אבל העוגייה זהה לחלוטין.
3. עוגיות שיש - עוגיית חמאה שבחלקה ישנו טעם של קקאו, המרקם שלה היה מאוד מוצלח, לא חונק מידי.

החטיפים שקיבלו 3.5 כוכבים:
4. בארץ הייתי מכורה לפופקורן הקרמלי, אז הייתי חייבת לנסות את זה! לדעתי פחות מוצלח מהגרסה הישראלית (לא מספיק מתוק) לדעת איתן הרבה יותר טעים מהגרסה הישראלית שלדעתו מתוקה מידי.
5.כשקנינו את החטיף הזה, הייתי בטוחה שהוא ילך ישר לפח, כי מי היה מאמין שקרואסון וניל בתוך שקית יהיה טעים?!?!
אז כן, זה ממש לא נורא ואפילו די טעים וזה מגיע עם צעצוע:)
6.סוכריות גומי חמוצות, אנחנו קנינו בטעם תפוח וזה מאוד דומה לנחשי הגומי עם הסוכר מעל שאפשר למצוא בכל קיוסק בארץ.

החטיפים שקיבלו 3 כוכבים:
7. החטיף שהיה לו את הפוטנציאל לקבל אפילו 5 כוכבים, לפי האריזה נראה שזה יהיה כמו קליק קורנפלקס המעולה!
לצערי, מאוד לא טרי והשוקולד ממש לא איכותי.
8. מאוד דומה לעוגות של קינדר שהיו נפוצות בארץ, אבל פחות מוצלח. העוגה מעט יבשה והקרם לא הכי טעים.
9. אוי, כמה שהתאכזבתי ממנו. השקד אומנם היה ממש טרי אבל השוקולד היה שוקולד זול ולא טעים.

החטיפים המזעזעים:
10. לא הכי מזעזע שיש, אבל יחסית לפרסום שהוא מקבל בשלטים שברחובות ועל המשאיות הוא ממש לא משהו.
בטעם זה כמו, ערגלית ישנה במילוי אננס. בצורה זה כמו נקניקיה בלחמנייה שהשטיחו אותה.
11. רק מלחשוב על החטיף הזה , אני צוחקת.
כשפתחתי אותו, לא ממש התמקדתי באריזה והוצאתי לי מהשקית את ה"קרקר" שמעליו יש מרשמלו דבוק.
לא ציפיתי ליותר מידי (אני לא מחובבי המרשמלו) ואכן זה לא היה כל כך לטעמי.
אחרי שקצת בדקתי את האריזה, גיליתי שיש הוראות הפעלה לחטיף ושבעצם באריזה מתחבאת שקית עם נוזל שאני אמורה לשים מעל ל"קרקר מרשמלו".
אז לקתי לי עוד אחת ועשיתי בדיוק לפי ההוראות - דוחה!!!!!
ממש בלתי אכיל, לנוזל יש טעם של משחת שיניים תות. הסיבה היחידה שהחטיף קיבל 1.5 ולא 1, זה כי אפשר לאכול את זה ללא הנוזל ואז זה פחות נורא.

12. את החטיף הזה אפשר למצוא בכל חור, בסופרים אפילו יש לו עמדה ענקית.
אז אנא ממכם, אם אתם טסים למקסיקו, בבקשה אל תקנו את הדבר הנורא הזה!!!
זה מרשמלו דוחה שמצופה בשוקולד מזעזע + 3 סוכריות גומי יבשות!
מיותר לומר שהליצן שבתוך האריזה לא דומה בכלל לליצן שעל האריזה.

אני בטוחה שאת כבר מכירים את איימי, מבקרת החטיפים.
אז גם היא טעמה את החטיף הזה, אבל לדעתה הוא היה סביר, מאז איבדתי קצת את האמון בביקורות שלה.

החטיף האחרון שאני אספר לכם עליו, לא נכנכס לדירוג כי הוא חטיף של נסטלה ולא של יצרן מקסיקני.
גלידת בננה,בצורת בננה!
מעולם לא ראיתי גלידה כזאת, אז הייתי חייבת לנסות.
לא רק שזה כמו שמובטח על העטיפה (קליפה שבתוכה גלידה) אלא שזה גם טעים.
לקליפה יש טעם של סוכריית גומי בטעם בננה ומרקם נמס, מעט דומה ללדר והגלידה בטעם וניל בננה מעולה!

אז אם אתם טסים למקסיקו, היזהרו מעטיפות יפות ולכו על בטוח .
יאמר לזכותם שלפי העטיפה ממש אפשר לדעת מה תקבל (חוץ מהליצן כמובן).

יותר מדי כרטיסים בארנק.

ולצערי אני לא מדברת על כרטיסי אשראי....
אז כן, מאוד נהוג פה כרטיסי מועדון, לכל חנות/חברה יש אחד.
בחלקם זה סתם כרטיס הנחות כמו שאנחנו מכירים בארץ מחנויות כמו היינס וחלקם כרטיסי אשראי של החנות, שכמובן נותנים הנחות שוות ממש לאותה חנות אבל גם יכולים לשמש ככרטיס אשראי רגיל.
לצערי הרב בשנה הראשונה שלנו פה אנחנו לא יכולים להוציא כרטיס מועדון שהוא גם אשראי מכיוון שאנחנו חדשים במדינה ועדיין אין לנו קרדיט סקור שמראה שאנחנו אנשים שמשלמים חשבונות בזמן.
אז כרגע אין לנו עדיין כרטיס של GAP שממש שווה.
אבל כן יש לנו כרטיסים של של Duanereade שכבר נתן לי כמה הנחות שוות, והכי חשוב - לפני חודש וחצי בערך עשינו 
כרטיס ל - costco (שהוא בניגוד לכולם עולה כסף 50$, אבל ב2 קניות אתה כבר מחזיר את ההשקעה).
למי שיצא לקרוא את הפוסט שלי לגבי קניות בטח זוכרת את המשפט הזה : "אנחנו מעט רחוקים ככה שאי אפשר לסחוב משם קניות ואז צריך לקחת מונית שזה כבר עושה את זה לפחות משתלם, ואם אתה כבר משלם למונית, אז אתה קונה הרבה (וגם ככה הכל שם באריזות ענק) ולמי שגר במנהטן בדרך כלל אין יותר מידי מקום אחסון בבית, אז זה די ירד מהפרק :)"

אז טעיתי!  ובגדול....
לא רק שלא הכל שם בחבילות ענק אלא שגם את החבילות ענק יש לי איפה לאחסן בבית, בנוסף המונית הביתה עולה לנו רק 9 $ והכל שם זול!!! אבל ממש זול ואפילו ממש איכותי!
מכיוון שזו רשת ענקית שידועה בקונים נאמנים, כל החברות מזון מתות להכניס לחנות את המוצרים שלהם ולכן המחירים כל כך זולים וגם מוצרים איכותיים (מכיוון שהרשת בוחרת להכניס רק את הטובים).
זה עדיין נכון שהכל שם יותר גדול ולפעמים כן בחבילות ענק, אבל אם יש לכם קצת מקום בבית זה ממש שווה!
סתם לדוגמה: קנינו חבילה של 5 חומרי ניקוי לאסלה (חבילות ענק, כבר אמרנו...) וזה עלה לנו כמו אחד בחנות רגילה.
גם המוצרי חשמל שם הם הכי זולים שאתם יכולים למצוא (10%-20% יותר זול מאמזון) ולחובבת בישול ואפייה כמוני - זה מדהים! חבילות גדולות של שוקולד צ'יפס בשליש מחיר, ירקות מדהימים וזולים ושלא נדבר על הבשר הכשר שעולה כמעט חצי מחיר....
זה לא המקום לעשות קניות יומיומיות כמו חלב, וגם יש מלא דברים שאין שם (אטריות ביצים למשל), אבל זה מקום מעולה לקנות חומרי ניקוי, דברים שלא מתקלקלים כמו שימורים,קמח ואורז וכמובן כלי מטבח וחשמל.
מכיוון שזה 25 דקות הליכה ממני, אני קופצת לפעמים גם רק בשביל לקנות בשר וירקות - עם העגלה שלי כמובן).
בעקרון, אם היינו יודעים אז, מה שאנחנו יודעים היום, יכולנו לחסוך כמה מאות דולרים בקניות של החודשים הראשונים שלנו פה.

העגלה החמודה שלי - משמשת אותי גם לקניות בקוסקו.

כרטיס נוסף שממש שווה, שגם עולה כסף - כרטיס לכמה גנים בניו יורק - 4 גני חיות ואוקווריום.
מחיר של כרטיס לזוג עולה 119 $ (הכרטיס הוא על שם של מישהו אחד ולו מותר להביא אורח).
יש גם כרטיס למשפחה שהוא עולה 139 $ , כרטיס יחיד 75 $ וכרטיס משפחה + אורח 189 $
כרטיס בודד לכניסה בודדת עולה 18 $ למבוגר, ככה שאם מבקרים כזוג בכל גן פעם אחת זה כבר יוצא ממש משתלם!
אנחנו עוד לא עשינו כי פעם אחת הלכנו עם הכרטיס של אח של איתן ואתמול אני הלכתי עם חברתי מיקי, שגם הסבירה לי את כל היתרונות של הכרטיס (כמו כניסה חינם  לתצוגות מסוימות בפארק שדורשות עלות נוספת).

אז אם יש ילדים, זה שווה בטוח! ואם אתם אוהבים גני חיות כמוני - זה גם שווה בהחלט.