חג סוכות שמח!
היום בבלוג יש פוסט מיוחד, פוסט של בעלי היקר איתן.
כבר הרבה זמן שרציתי לכתוב פוסט עם טיפים לאנשים שנמצאים בתהליך גרין קארד (או כאלו שמעוניינים להתחיל תהליך כזה) אבל הבנתי שהרבה יותר נכון יהיה לתת לאיתן לכתוב אותו - בכל זאת הוא המסודר שבנינו :)
התהליך שלנו אומנם היה יחסית קצר, אבל מתיש ביותר! במהלך השנה האחרונה יצא לנו ללמוד הרבה על כל תהליכי הגרין קארד, גם על בשרינו וגם מחברים .
אז לכל אלו שזה מעניין אותם קבלו את איתן:
למה גרין קארד?
אם התחלת תהליך רילוקיישין דרך המעסיק שלכם סביר להניח שיגישו אותך על ויזת עבודה כלשהי (H1B ,L1,J וכדו’). חשוב להבין שלכל אחת מהויזות האלו חסרונות מסויימים בייחוד אם מדובר במעבר עם בן / בת זוג. לדוגמא:
- H1B - ויזה שמאפשרת מעבר בין מקומות עבודה בתוך ארה"ב (בתנאים מסויימים) אבל רק מאפשרת שהייה חוקית של בן / בת הזוג שלך מבלי לאפשר לו / לה לעבוד. כלומר אם תעברו לארה”ב כזוג, בן/בת הזוג שלכם לא יוכל לעבוד באופן חוקי, לא בהתחלה, ולא בעתיד.
- L1 - ויזה שלא מאפשרת מעבר בין מקומות עבודה בתוך ארה"ב, כלומר תוכלו רק לעבוד במקום שסידר לך את הויזה וזהו. אם הוא פיטר אתכם או שהתפטרתם, מחר אתם צריכים לעלות על המטוס לארץ. היתרון של הויזה הזאת היא שהיא מאפשרת לבן / בת זוג שלך לעבוד באופן חוקי בכל מקום בארה"ב.
המסקנה פה היא שלזוג שמגיע לארה”ב עם שאיפות להשאר לכמה שנים (או יותר), ויזות העבודה הסטנדרתיות לא מאפשרות אופק ריאלי שבו לשני בני הזוג יהיה אופציות עבודה בארה”ב. האופציה היחידה אם כן היא גרין קארד.
אם נצא מתוך נקודת הנחה שלא זכיתם בהגרלת הגרין קארד ואין לכם בן זוג שהוא אזרח אמריקאי, הרי שהברירה היחידה לקבלת גרין קארד היא ספונסורשיפ של גרין קארד דרך המעסיק שלכם.
הגשה לגרין קארד דרך המעסיק אינו דבר מובן מאליו
ישנם תחומי תעשיה שלמים (כמו בנקי השקאות, משרדי פרסום ועוד) שאין להם בעיה להגיש אותך לויזת עבודה (H1B, L1 וכו’), אבל גרין קארד אצלם לא בא בחשבון לאף אחד (ולא משנה כמה בכיר אתה).
סטארט-אפים ישראלים נוהגים להגיש עובדים לגרין קארד בתנאים מסויימים (חלקם).
חברות הייטק גדולות כמו גוגל, פייסבוק ומיקרוסופט, מציעות חבילת הטבות אטרקטיבית שכוללת בתוכה בין השאר גם הגשה לגרין קארד.
לסיכום, עם כל הרצון הטוב, יש סיכוי שזה פשוט לא יקרה בחברה שאתם עובדים בה וחשוב שתבינו את זה כמה שיותר מוקדם שתוכלו לקבל החלטות בהתאם.
אל תניחו שזה משהו שהמעסיק יסדר עבורכם "על הדרך" או עם הזמן
הבינו את מצבכם טרם הרלוקיישין ודנו עם המנהל/ים שלכם על נושא הגרין קארד עוד לפני הסכמה למעבר. סביר להניח שאחרי שכבר עברתם יהיה הרבה יותר קשה לדרוש את זה. למה בעצם שינסו לסבסד תהליך שיכול לאפשר לכם לעזוב את מקום העבודה?
לא כל תהליכי הגשה לגרין קארד נולדו שווים
ישנם 3 קטגוריות תיעדוף להגשה לגרין קארד EB1,EB2,EB3. הקטגוריה שתוגש בה תקבע תוך כמה זמן תקבל את הגרין קארד. חשוב לציין שרוב האנשים שמוגשים לקרין קארד נמצאים בקטגוריות EB2 וEB3. מדובר בתהליכים שלוקחים בין שנה וחצי לארבע שנים עד לקבלת הגרין קארד. רק קטגורית העדיפות הראשונה (EB1ׂ) מאפשרת לקבל גרין קארד תוך פחות משנה, אבל נדרשים תנאים מאד קשוחים כדי שהמעסיק יוכל להגיש אותך על הקטגוריה הזאת.
אצלי לדוגמא עמדתי בדרישות לקטגורית EB1 כי נפלתי תחת המושג ”שינוע מנהלים פנים חברתי”. הייתי צריך להביא הוכחות שתיפקדתי למשך מספר שנים כמנהל בשלוחה הישראלית של החברה שבה אני עובד. כמובן שהייתי צריך להביא מסמכים מפה ועד הודעה חדשה שמוכיחים את הטענה הזאת. אם לא הייתי עומד בתנאי סף הנ"ל, כנראה שהייתי צריך לחכות עוד שנה לקבלת גרין קארד.
התהליך ארוך ומתיש ודורש סבלנות ואורך רוח
רשויות ההגירה לוקחות את הזמן לתת תשובות ולאשר גרין קארדים וצריך להיות סבלניים. עם זאת, חשוב להבין שחלק מהסיבה שהתהליך שלכם מתעכב עשוי להיות בגלל שמשרד העו”ד שחברה שלכם מינתה לטפל בנושאי הגירה פשוט לא מזיז את עצמו, ולכן חשוב שתדעו-
העו”ד שמגיש אתכם לא סופר אתכם, ולא בטוח שזה מעניין את החברה שלכם
נשמע קצת נורא להגיד את זה, אבל עבור העו”ד של החברה אתם עוד מס’ תיק. עבורו לא משנה אם תקבל את הגרין קארד עוד חודש או עוד שנה.
החברה שבה אתם עובדים (שהגישה אתכם לגרין קארד) בד”כ ממנה נציג מצוות משאבי אנוש שאמור לטפל בתקשורת עם העו”ד לכל אלה שמגישים אותם לויזה / קרין-קארד. הבעיה היא שגם אותו נציג בתוך החברה, קרוב לוודאי עסוק בהרבה דברים אחרים מעבר לתיק שלכם, וגם הוא לא בהכרח יעשה את המאמצים לקדם את התהליך שלכם במהירות וביעילות.
המסקנה - חובה לקחת את המושכות לידיים ולנהל את התהליך גרין קארד שלכם (וכנ”ל לגבי תהליכי ויזה)
מה זה אומר?
1. צרו ערוץ ישיר עם העו”ד שלכם באמצעות מייל - להשתמש במתווך מטעם החברה זה רק מתכון לעיכובים מיותרים בקבלת ומסירת מידע. הרבה יותר נוח לשאול את העו”ד שאלות באופן ישיר, וגם מייל ישירות ממכם פה ושם לקבלת סטטוס מצב תמיד יעזור כדי להזיז עניינים.
2. הפגשו עם העו”ד שידע מי אתם - לא יאומן כמה טוב הפגישה איתו עשתה וכמה השירות השתפר ברגע שהפכתי עבורו ממס’ תיק לבן אדם אמיתי. כמות התשובות שקיבלנו בפגישה הזאת הייתה עצומה ובאמת עזרה לנו לצאת מהעלטה שאופפת הרבה אנשים שנמצאים בתוך תהליכים כאלה.
3. בנוגע לאיסוף מסמכים - אל תסמכו על הנציג מטעם החברה שלכם שיעשה את העבודה כמו שצריך! לא משנה איזה תהליך גרין קארד אתם עושים, הוא ידרוש ממכם לארגן מסמכים מקצועיים אשר מוכיחים את מה שאתם עושים בחברה. חשוב לנהל את תהליך איסוף המסמכים בעצמכם. אף אחד בחברה לא הולך להשקיע בזה באותה מידה שאתם תעשו את זה.
4. ולכן, תחקרו באינטרנט והרבה, בנוגע למה נדרש ממכם להציג ע”מ לעמוד בדרישות הגרין קארד - או התייעצו עם אנשים שעברו בהצלחה תהליך זהה (דגש על עברו בהצלחה) ויכולים לתת טיפים או שתוכלו לעיין במסמכים שהגישו.
5. RFE זה לא בהכרח אסון - RFE משמעותו שרשויות ההגירה לא שבעי רצון מהמסמכים שהבאתם עד עכשיו, ונותנים לכם הזדמנות נוספת (ואחרונה) להציג מסמכים נוספים להוכיח שאתם עומדים בדרישות. הם בד”כ מפרטים בדיוק מה הם רוצים לראות. לכאורה ניתן להסיק מזה שאתם בבעיה, אבל זה לא בהכרח המצב. בחברה שלי כמעט כולם קיבלו RFE ובסופו של דבר כל מי שהציג את מה שצריך כמו שצריך קיבל בסוף אישור לגרין קארד. פשוט צריך לנשום עמוק ולהכין את מה שצריך.
6. תמיד תציגו יותר מסמכים ממה שנדרש ממכם - טיפ זה מאד רלוונטי לאנשים שמקבלים RFE. בענין הזה חשוב תמיד להציג יותר ממה שדורשים. ביקשו 5 מסמכים? תציגו 10. דרך התהליך שלי למדתי שלרשויות ההגירה מומלץ להגיש “אובר-קיל” של מסמכים. כנראה שכשאתה מגיש להם 100 עמודים, הפקיד מקבל כאב ראש ומעביר אותך מהר יותר (:
ועוד מילה לסיכום -
בסופו של דבר כל מקרה הוא לגופו - ויש פה גם הרבה מזל - רשויות ההגירה הם חור שחור שאין להבין. יש הגשות גרין קארד שיקבלו תשובה תוך שבוע, ויש הגשות זהות שיקבלו תשובה רק אחרי 5 חודשים. ובאותו נושא, אם מישהו במסלול זהה לשלכם קיבל תשובה שלילית, זה לא אומר כלום לגביכם. כמובן שצריך לעשות את המקסימום להכין הכל כמו שצריך, אבל אסור לשכוח שבסופו של דבר ההחלטה נופלת אצל פקיד בשר-ודם עם מצבי רוח משתנים.